במידה שאדם נסע במהירות מופרזת, ושוטר ביקש ממנו לעצור ולבצע בדיקה של שיכרות, האם על האדם לסרב לבדיקה או הוא חייב לבצע את הבדיקה על פי חוק?
על מנת לברר את העניין הזה חשוב לדון בשינוי בחוק בשנים האחרונות עד לשנת 2005. המשטרה הייתה מוגבלת בסמכות שלה לדרוש בדיקה מהנהג לבדוק אם הוא שיכור, אלא היה צריך חשד ממשי, על מנת שהנהג יוכר כשיכור, כלומר לא מספיק רק ריח אלכוהול נודף, אלא גם נסיעה פראית וכדומה.
אם בעבר נהג היה יכול לסרב לבדיקת שכרות, ועדיין לצאת בעונש מופחת של שנה של פסילת הרישיון, כיום אם שינוי החוק המחייב את השוטר לדרוש לבצע בדיקת שכרות מהנהג אפילו ללא חשד סביר, האם במקרה כזה הסירוב יחשב לעבירה?
מהו סירוב לבדיקה?
על מנת שהנהג יחשב כסרבן לא מספיק שהוא יסרב, אלא מספיק שתהיה נשיפה קלה מידי או הכשלה בבדיקה כבר יחשב לכך כי הנהג פסל את הבדיקה בכוונה תחילה.
מקרים שבהם הנהג אינו יכול לנשוף חזק
ישנם מצבים בריאותיים כדוגמת אסתמה בהם הנהג אינו יכול לנשוף חזק, אז במקרה זה הבדיקה אינה נחשבת, והמחוקק מתחשב באנשים אלו.
ניתן להביא עדות של רופא, הטוען כי מחלת הריאות או האסתמה מקשה על ביצוע הבדיקה או בגללה לא ניתן לבצע אותה.
האם ניתן לסרב לבדיקת שכרות?
האדם המסרב לבצע בדיקה לא עובר עבירה פלילית, אלא העונש שיושת עליו הוא עונש של נהיגה בשכרות, וכן העונש על נהיגה בשכרות פסילת רישיון של שנתיים.
מתי סירוב זה לא יחשב כעבירה?
השוטר מחויב להסביר היטב לנאשם על מהות הבדיקה, במידה ולא היה הסבר כראוי, הנבדק אינו חיב לבצע את הבדיקה.
מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה מומחה לייעוץ.