קשישים סיעודיים רבים יותר מאשר בעבר בוחרים לעבור לדיור מוגן במקום להישאר בביתם וזה גם ברור למה – היתרונות גדולים מהחסרונות. אלה שאינם יכולים להחליט בגלל מצבם הקוגניטיבי עוברים לגור שם בהחלטה משפחתית משותפת, כדי להעניק להם את הטיפול הטוב ביותר. בתקופה שבה קשה לפעמים כלכלית לדאוג לכל בני המשפחה והריחוק והעומס מונעים זאת, אנשים מעדיפים לדעת שכל צורכי קרוביהם נענים על ידי צוות שדואג לכל מחסורם במסירות.
קראו בהמשך המאמר על ההבדלים הם בין בתי אבות סיעודיים פרטיים או ציבוריים.
בית אבות פרטי
כאן הכוונה היא לבית אבות פרטי שמיועד לדיירים סיעודיים או בתי אבות פרטיים שיש בהם מחלקה סיעודית. מדובר בבית אבות שהמחירים בו גבוהים יותר וגם ההשקעה, בדרך כלל. העלויות משולמות על ידי הדייר או על ידי בני המשפחה שדואגים לו. קראו בהרחבה על סיעוד פרטי!
אם מדובר בחולה סיעודי קוגניטיבי בן המשפחה ממונה כאפוטרופוס ולכן גם דואג להכניסו למקום כזה.
מקומות יוקרתיים יותר ומטופחים
המקומות האלה נחשבים ליוקרתיים יותר ולכן גם מטופחים יותר בדרך כלל והם עולים בהתאם, אבל גם רמת השירותים שניתנת בהם היא בהתאם. זה כולל יותר כוח אדם שיכול לטפל בכל הצרכים שלהם ויותר צוות רפואי זמין. במקומות כאלה יש בדרך כלל גם יותר מתקנים רפואיים לטיפולים ובדיקות במרפאה המקומית ולכן מועדפים על רבים. אין השתתפות ממשלתית בתשלום ההוצאות של הקשיש מלבד תשלום קצבת ביטוח לאומי כחוק, כמובן. ראו לדוגמה בית גיל פז המחלקה הסיעודית!
בתי אבות סיעודיים ממשלתיים
בית אבות סיעודי ציבורי הוא ממשלתי והוא פתרון דיור לקשישים מעוטי הכנסה ואמצעים בדרך כלל. במקרים רבים אינם יכולים לממן את שהותם וגם לא משפחתם ולכן לפעמים המדינה לוקחת אפוטרופסות עליהם ומממנת את שהותם בבית האבות הציבורי. במקרים שבהם הם זקוקים לטיפול סיעודי יש גם מי שמממן את הטיפול וזאת המדינה, אם אין להם משפחה שיכולה לעמוד בכך. מקומות אלה נעימים אך גם בסיסיים יותר בשירותים ובמתקנים שהם יכולים להציע.