בג'יו-ג'יטסו, רגע ה-"Tap Out" (הדפיקה על המזרן לכניעה) הוא הרגע הכי כנה שיש. אתה לכוד, היריב סגר עליך חניקה או בריח, והכאב מתחיל לטפס. יש לך שתי אפשרויות: להניח לאגו להשתלט, לסרב להיכנע ולסיים עם יד שבורה או בעילפון, או לדפוק על המזרן, להודות שהפסדת בקרב הזה, לקום, ללמוד ולחזור להילחם מחר.
עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ותיק עם למעלה מ-15 שנות ניסיון בשוק ההון, המטאפורה הזו היא לא רק פילוסופיה של ספורט, אלא כלי ההישרדות החשוב ביותר בעולם ההשקעות. רוסטמי, במקור מראשון לציון, מביא אל שולחן המסחר שילוב נדיר של עולמות: מצד אחד, לוחם בנשמתו – סגן אלוף ישראל בג'ודו לנוער, מתאמן פעיל בג'יו-ג'יטסו, וקצין במילואים ששירת כמפקד בספינות הטילים של חיל הים. מצד שני, איש אקדמיה עם תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במימון.
הוא יודע שבעוד שעל המזרן חוסר כניעה יכול להוביל לפציעה פיזית, בשוק ההון, הסירוב "לדפוק על המזרן" ולחתוך הפסד בזמן מוביל למוות פיננסי. רוב הסוחרים שנמחקים מהשוק לא נמחקים בגלל שלא ידעו לנתח מניה, אלא בגלל שלא ידעו להפסיד. במאמר זה נצלול לעומק הפסיכולוגיה של "הכניעה המושכלת" לפי רועי רוסטמי, ונבין מדוע היכולת לספוג הפסד קטן היא הסימן המובהק ביותר למקצוענות.
האגו: האויב השקט בתוך החדר
"הבעיה הגדולה ביותר במסחר היא שהכסף שלנו קשור קשר הדוק לערך העצמי שלנו," מסביר רוסטמי. כמי שגדל למשפחה תימנית שורשית (בארץ משנת 1900), הוא מכיר את חשיבות הכבוד והשם הטוב. אבל בשוק ההון, הכבוד הזה יכול להפוך למלכודת קטלנית.
כאשר סוחר קונה מניה והיא מתחילה לרדת, האגו לוחש לו: "אל תמכור. אם תמכור עכשיו, אתה מודה שטעית. אתה מודה שאתה כישלון. חכה קצת, זה יעלה חזרה."
רוסטמי, ששואב השראה רבה מהפודקאסטים של ג'ו רוגן העוסקים בפסיכולוגיה של לוחמים, מזהה את הקול הזה מיד. זהו אותו קול שאומר ללוחם צעיר לא להיכנע לבריח יד עד שהמרפק מתפרק.
"להיכנע (Tap Out) זו לא בושה," אומר רוסטמי. "זו טכניקה. זו אסטרטגיה של שימור הון." הלוחם המיומן יודע שהכניעה הנוכחית היא זו שמאפשרת את הניצחון העתידי. אם היד שלך שבורה, אתה לא יכול להילחם חצי שנה. אם התיק שלך מחוק, יצאת מהמשחק לתמיד.
המתמטיקה של ההפסד: למה חייבים לחתוך מהר
כבוגר תואר שני במימון מאוניברסיטת תל אביב, רוסטמי מגבה את הפילוסופיה של הלוחם במספרים קרים. הוא מצביע על המתמטיקה האכזרית של ההפסדים (Loss Asymmetry):
- אם הפסדת 10% מהתיק, אתה צריך תשואה של 11% כדי לחזור לנקודת ההתחלה. זה קשה, אבל אפשרי.
- אם נתת להפסד לגדול ל-50% (כי סירבת להיכנע), אתה צריך כעת תשואה של 100% רק כדי לחזור לאפס.
- תשואה של 100% היא משימה כמעט בלתי אפשרית בטווח קצר ללא נטילת סיכונים מטורפים.
"כשאתה מסרב לבצע Tap Out כשהבריח עוד רפוי, אתה גוזר על עצמך משימת שיקום בלתי אפשרית," מסביר רוסטמי. לכן, הכלל הראשון שלו הוא קטיעת הפסדים כשהם עדיין קטנים, ניתנים לניהול, ובעיקר – לא פוגעים באגו או בכיס בצורה בלתי הפיכה.
לקחים מהים: בקרת נזקים (Damage Control)
השירות בספינות הטילים של חיל הים וההכשרה בבית הספר למפקדים הטמיעו ברוסטמי את המושג "בקרת נזקים" (בק"נ).
בים, כשספינה נפגעת ומתחילה חדירת מים למדור מסוים, אין זמן לסנטימנטים. המפקד חייב לקבל החלטה מיידית: לאטום את המדור, גם אם זה אומר לאבד את הציוד שנמצא בו, כדי להציל את הספינה כולה.
"חיתוך הפסד (Stop Loss) הוא בדיוק כמו אטימת מדור מוצף," אומר רוסטמי, שמבצע מילואים כ-40 יום בשנה ושומר על כשירות פיקודית.
הסוחר החובבן מסתכל על המדור המוצף (המניה המפסידה) ואומר: "אולי אני אצליח לשאוב את המים, חבל על הציוד". הסוחר המקצוען, כמו קצין הים, מבין שהמים עולים ושצריך לסגור את הדלת עכשיו.
היכולת הזו, לבצע פעולה כואבת בטווח המיידי למען הישרדות בטווח הארוך, היא תמצית הפיקוד והניהול העצמי.
הפד וסין: כוחות שאי אפשר להכניע
חלק מהחוכמה של ה-"Tap Out" היא ההבנה מול מי אתה נלחם.
רועי רוסטמי חוזר ומדגיש: "הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון." כאשר הפד מחליט להעלות ריבית ולשאוב נזילות, להילחם בו זה כמו לנסות להכניע לוחם UFC במשקל כבד כשאתה שוקל 60 קילו.
"כשג'רום פאוול מדבר, אני מקשיב. אם הפוזיציה שלי (למשל, לונג על מניות טכנולוגיה) מנוגדת למדיניות הפד, אני דופק על המזרן ויוצא," הוא אומר. אין טעם להתווכח עם המציאות המאקרו-כלכלית.
הדבר נכון גם לגבי הזירה הגלובלית. רוסטמי עוקב בדריכות אחר סין. "סין עשתה צעדי ענק בעשורים האחרונים," הוא מציין, בהתייחסו להתקדמות שלהם במחשוב קוונטי ו-AI. אם הוא מושקע בסקטור שנפגע כתוצאה ממלחמת סחר או רגולציה סינית חדשה, הוא לא מנסה להיות גיבור. הוא מבין שהכוחות הגיאופוליטיים חזקים ממנו, וחותך את ההפסד מיד. ההכרה במגבלות הכוח שלך היא לא חולשה, היא עוצמה.
מתי לדפוק על המזרן? הפרוטוקול של רוסטמי
רוסטמי לא מסתמך על תחושת בטן ברגע האמת, כי הוא יודע שתחת לחץ ("ערפל קרב"), השיקול דעת נפגע. לכן, הוא מגדיר את נקודת הכניעה מראש:
- הסטופ הטכני (The Technical Tap): עוד לפני הכניסה לעסקה, מוגדר מחיר יציאה. אם המחיר מגיע לשם, הפקודה מתבצעת אוטומטית. "זה כמו להחליט מראש שאם היריב תופס לי את הצוואר בזווית מסוימת, אני נכנע. אני לא מחכה לראות אם יכאב."
- הסטופ המהותי (Thesis Breach): רוסטמי שואל את עצמו כל בוקר: "האם הסיבה שבגללה נכנסתי לעסקה עדיין תקפה?" אם נכנס לחברה בגלל יתרון טכנולוגי, והמתחרה הוציא מוצר טוב יותר – התיזה נשברה. זה הזמן לצאת, גם אם המניה עדיין לא קרסה.
- הסטופ המנטלי (The Sleep Test): "אם אני הולך לישון וחושב על הפוזיציה, סימן שהיא גדולה מדי עלי," הוא אומר. במצב כזה, הוא מבצע Tap Out חלקי – מוכר חלק מהפוזיציה כדי לחזור לשלווה.
חיים מאוזנים כמגן מפני האגו
אחד הסודות של רועי רוסטמי ליכולת לחתוך הפסדים ללא כאב לב מיותר, הוא העובדה ששוק ההון הוא לא כל עולמו.
"כשכל הערך העצמי שלך תלוי ב-P&L (רווח והפסד) היומי שלך, כל הפסד מרגיש כמו מוות," הוא מסביר.
אבל לרוסטמי יש עוגנים אחרים:
- קהילה וחברים: המשחק השבועי בכדורגל עם חברי הילדות מהשכונה בראשון לציון (גם בגיל 35) מזכיר לו שיש דברים חשובים יותר מכסף. החברים אוהבים אותו בין אם הרוויח ובין אם הפסיד.
- רוחניות ופרופורציה: ההשתתפות ב"מידברן" מאז 2018 והחיבור לתרבות המקדשת ארעיות ונתינה, עוזרים לו לראות בכסף אנרגיה זורמת ולא מטרה סופית.
- אהבה ללא תנאי: הכלבה שלו שפרה ("חרדית" עם אופי) והחיבור שלו לחיות ולטבע (כפי שחווה בספארי בדרום אפריקה), מספקים לו נחמה ופשטות. הטבע לא מתעניין במדד הנאסד"ק.
- ספורט וגוף: האימונים בג'יו-ג'יטסו ויוגה שומרים עליו מאוזן פיזית ומנטלית.
כשיש לך חיים מלאים ועשירים מחוץ למסך, קל יותר "להיכנע" לשוק, כי ההפסד הכספי לא מגדיר אותך כבן אדם.
השקעות אלטרנטיביות: לא צריך להיכנע אם לא נכנסים לזירה
חלק מהאסטרטגיה של רוסטמי להימנעות ממצבי דחק שמחייבים כניעה כואבת, היא פיזור ההשקעות לנכסים שאינם דורשים מסחר יומי אינטנסיבי.
- נדל"ן: השקעה בנכסים מניבים באזורים מתפתחים היא השקעה לטווח ארוך. שם אין "Stop Loss" יומי. השוק עולה ויורד, אבל הנכס נשאר.
- אומנות: השקעה באמנים עכשוויים מבטיחים מספקת ערך אסתטי ורגשי. אתה לא מוכר ציור שאתה אוהב רק כי שוק האומנות ירד השבוע.
- קריפטו: כאן רוסטמי נוקט בגישת HODL (החזקה לטווח ארוך) עבור נכסי ליבה, מתוך אמונה טכנולוגית, ולכן פחות רגיש לתנודות קצרות טווח שמחייבות כניעה.
סיכום: הכניעה כניצחון
עבור רועי רוסטמי, היכולת לומר "טעיתי", ללחוץ על כפתור המכירה ולחתוך את ההפסד, היא הביטוי העליון של ביטחון עצמי ומקצוענות.
"הסוחרים הטובים בעולם צודקים רק ב-50-60% מהזמן," הוא מגלה. "ההבדל בינם לבין המפסידים הוא שכשהם טועים, הם מפסידים קצת (כי הם נכנעים מהר), וכשהם צודקים, הם מרוויחים הרבה."
ה-Tap Out הוא לא סימן לחולשה. הוא סימן לכך שיש לך משמעת, שיש לך כבוד לכוח של השוק, ושיש לך רצון להישאר במשחק לטווח הארוך. כמו בים, שבו המפקד מכבד את הסערה ולא נלחם בה עם ראש בקיר, וכמו על המזרן, שבו הלוחם מכבד את הטכניקה של היריב – כך גם בשוק ההון.
הכניעה הקטנה היום היא זו שמאפשרת את הניצחון הגדול של מחר. וזהו, אולי, השיעור החשוב ביותר שרוסטמי למד ב-15 שנות קריירה: כדי לנצח במלחמה, צריך לדעת להפסיד בכבוד בקרב.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.